החלטה בתיק ת"א 1000-07

1.         לפני בקשה מטעמה של התובעת 1 (להלן - " המבקשת") למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. כתוצאה מפגיעתה בתאונת דרכים מיום 31/8/07, נקבעה למבקשת על ידי המומחים מטעם בית המשפט, ניכות משוקללת בשיעור כולל של כ-64% וזאת עקב ניכויותיה בתחום האורטופדי, הפלסטי, הנוירולוגי והפה והלסת. המבקשת טוענת בבקשתה הנוכחית, שהיא לקתה גם בניכות בתחום הפסיכיאטרי. לפיכך, היא מבקשת למנות לה מומחה רפואי נוסף, בתחום זה. 

המבקשת הסתמכה בבקשתה על תעודות רפואיות שונות, בהן ישנה התייחסות למצבה הנפשי, ובין היתר הפנתה המבקשת לדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל, שניתן לאחר שהמבקשת נבדקה על ידי מומחי המל"ל במסגרת תביעתה לנכות כללית. על פי מסמך זה, נקבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין מצב חרדתי-דכאוני עקב התאונה.

הבקשה הוגשה לאחר שהסתיים קדם המשפט, ולאחר שהושמעו מספר עדים במהלך שלב ההוכחות. המבקשת כתבה בבקשתה כי היא הגישה בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה עוד יחד עם כתב התביעה, וכי המשיבה ביקשה לנכות מהפיצויים שייפסקו למבקשת את הגימלאות שהיא מקבלת עקב הכרתה על ידי המל"ל כלוקה גם בתחום הפסיכיאטרי. לפיכך צודק הוא להתיר לה להוכיח את ניכותה בתחום זה.

2.         המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. היא טענה שאין בחומר הרפואי שצורף לבקשה כדי להוות "ראשית ראיה", מהמסמך הרפואי ממאי 2011, שגם עליו הסתמכה המערערת, לא עולים ממצאים המעידים על פגיעה בתחום הפסיכיאטרי, כל תלונותיה של המבקשת הן סובייקטיביות, לא צורפו לבקשה מסמכים המעידים על רצף טיפולי, התובעת לא עמדה על בקשתה בכתב התביעה למינוי מומחה פסיכיאטרי, ויש לראותה כמי שזנחה את הבקשה; העלתה עתה לאחר ששלב קדם המשפט הסתיים, אינו ראוי.

3.         החלטתי לקבל את בקשת המבקשת: בחומר הרפואי שהציגה יש משום "תחילת ראיה". ככלל  גישת בתי המשפט לעניין מינוי מומחים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, היא מקלה בהתחשב בכך שאין לנפגע דרך להוכיח את ניכותו אלא באמצעות קביעה על פי דין או המומחים שמינה לו בית המשפט. לכן נקבע כי מספיקה "ראשית ראיה" (וראו רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990 ); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136). באשר לדיות הראיות על מנת לקיים את הדרישה ל"תחילת ראיה" בנדוננו, אפנה, להדגמה, למסמך הרפואי מיום 4/10/10, על פיו אובחנו אצל המבקשת מצב של פוסט טראומה, מצוקה דכאונית חרדתית בולטת, מבוכה בולטת עם בכי וסבל, פגיעה קשה בדימוי ושלמות הגוף, תפיסה קיומית דיכאונית מלווה במחשבות ייאוש, מצב רוח ירוד מלווה בכל המרכיבים הלברנאליים ובכי מתוך כאב נפשי בולט, ריכוז וקשב מושפעים לרעה ממצבי הנפש, זכרון איטי. ישנה עדות נוספת מיום 16/5/11 שם דווח על טיפול בגין הפרעות שינה, מצב רוח ירוד, רגישות יתר, עצבנות, פחדים וחרדות, ירידה בריכוז ועוד.

כאמור, סבורה אני כי יש במסמכים אלו משום "ראשית ראיה".

4.         אכן, כטענת המשיבה, הבקשה הוגשה לאחר שהסתיים קדם המשפט, אולם מדובר במינוי מומחה של בית המשפט, ולא נראה כי לנתבעים ייגרם עוול שאינו ניתן לתיקון על ידי מינוי מאוחר זה, וניתן יהיה לחקור את המומחה, ככל שיהיה בכך צורך, גם לאחר סיום עדויות הצדדים. יש אף לקחת כשיקול על מנת לקבל את טענתה של המבקשת כי משיחושבו תגמולי המל"ל ככוללים את הנרות הנפשית, שהמל"ל הכיר בה, הרי האיזון מחייב התרת הוכחת ניכות בתחום זה גם בבית המשפט. בנסיבות אלו רואה אני משום טעמים מיוחדים כדרישת תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (וראו את החלטתו של השופט ריבלין ברע"א 6626/99 עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' גיא הררי פורסם בנבו.

5.         לפיכך אני ממנה את דר' אמיר בן אפרים להיות מומחה מטעם בית המשפט ולקבוע אם נותרה למבקשת ניכות כתוצאה מהתאונה נשוא משפט זה ואם כן - מהו שיעורה.

בשלב זה, אני מורה, כי הנתבעת 2 תישא בהוצאות המומחה. בפסק דיני אקבע על מי יוטלו הוצאות אלו.  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: